ירונים נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

אף לאחר הדיון היום (שנועד לתת לתובע אפשרות נוספת ולמעשה שלישית, להשלמת טענותיו) - אני מוצאת שאין מנוס אלא לקבל את בקשת הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה על הסף.

להבהרת הדברים אני מפנה להחלטתי מיום 16.6.13, אשר תהווה חלק בלתי נפרד מהחלטה זו. כאמור שם, מתעודות ציבור שהגישה הנתבעת עם בקשתה מיום 27.5.13, בשילוב עם הוראות תקנה 567 (2)(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 והפרשנות הסבירה לאותה תקנה - עולה כי לא ניתן לראות בנהג כמחזיק ברישיון נהיגה בר תוקף בישראל, בעת התאונה, על בסיס הרישיון הזר בו החזיק.

מאחר ולנוכח מועד התאונה (30.10.05), נראה כי לא יהא ניתן לתבוע, בשלב זה, את קרנית (כפי שהיה צורך, ככל הנראה לעשות מלכתחילה) - מצאתי למען הזהירות לתת במסגרת אותה החלטה מיום 16.6.13 - אפשרות השלמת טיעון נוספת, לב"כ התובע (אף שכבר באותה עת היה ניתן לכאורה לקבל בקשת הדחייה).

לצערי, גם לאחר אותה החלטה וגם לאחר החלטה נוספת מיום 28.6.13 והדיון היום - לא הועלו טענות המובילות למסקנה משפטית שונה. ב"כ התובע אומנם הפנה לפסיקה זו אחרת, אך לא טרח להבהיר מה הטיעון המשפטי העולה (בין בכלל ובין לאור אותה פסיקה בפרט) ואשר יש בו להוליד תוצאה שונה, או לחלופין בירור עובדתי מתחייב, עובר לקבלת ההכרעה. כאשר מפנה צד לפסיקה ללא הבהרת הטיעון (אף שבית המשפט מבקש לעשות כן), אין בית המשפט צריך לנחש הטיעון ולהגיב לאפשרויות השונות העולות. מכל מקום, אפילו אתעלם מאותו ליקוי, הנתבעת בתגובתה מיום 4.7.13, התייחסה לפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעת והבהירה באופן המקובל עליי, מדוע זו אינה רלוונטית לענייננו.

מאז ניתנה ההחלטה הקודמת אני מוצאת רק להוסיף ולהעיר הדברים הבאים:

א. לא די בטענה כי ניסוח לקוי של התקנה, צריך להוליד פרשנות לטובת התובע, המכירה בנהג כבעל רישיון נהיגה ישראלי. הפרשנות שהציע התובע לתקנה, מרוקנת את זו מכל תוכן ואינה מתמודדת עם כך שאותה תקנה מתייחסת לתקופות מצטברות. אם נבדוק רק את התקופה מאז הכניסה האחרונה, ממילא אין מקום לפנות לתקופות מצטברות, בארץ או בחו"ל, חרף הוראת התקנה לבדוק את אלה.

ב.אין מקום לטענה בדבר שינוי לחזית, לנוכח האמור בסעיף 8 לכתב ההגנה.

ג.לא היה מקום לחשוף הליכים שהיו בין הצדדים מחוץ לכותלי בית משפט. מכל מקום, אין באלה להקים חבות מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אלא למירב להקים לתובע עילה נפרדת ועצמאית כנגד הנתבעת, בגין אופן התנהלותה במו"מ ונזק שנגרם לו מכך. למען הסר ספק אין באמירה זו להביע עמדה אם קיימת במקרה דנן עילה כאמור כנגד הנתבעת. ככל שתוגש תביעה כנגד הנתבעת בגין התנהלותה, ידון שם כל הדרוש.

ד. חלק מטיעוני התובע לוקים בחסר עת שהם אינם מבחינים - בין מקרה בו עקב פרשנות זו או אחרת, יוותר נהג שנפגע בתאונה ללא כל פיצוי (ר' סעיף 7(3) לחוק הפיצויים), לבין מקרה בו אין כיסוי ביטוחי על ידי חברה זו או אחרת, אך היה ניתן לקבל פיצוי בתביעה כנגד קרנית (לו זו נתבעה בזמן). אעיר כי נראה שגם ב"כ התובע הגיע לבסוף למסקנה שהיה צורך להפנות התביעה לקרנית (ר' האמור בסעיף 20 לתגובה מיום 2.7.13). מקום בו נראה כי חלפה תקופת ההתיישנות, לא הוגשה בקשה כדין לצירוף צד, אלא זו רק הובלעה בתגובה לבקשה לדחיית התביעה על הסף - אין מקום לקבל בקשה זו. אין באמור למנוע מהתובע להגיש כל תביעה כנגד מי שיבחר לעשות כן, ככל שהדבר אפשרי.

בהמשך להחלטה מיום 16.6.13 (אשר תהווה, כאמור, חלק בלתי נפרד מהכרעה זו) ולאמור לעיל - יש מקום לקבל הבקשה ולהורות על דחיית התביעה על הסף.

בנסיבות העניין - יישא כל צד בהוצאותיו.

פסק הדין יומצא לצדדים.

ניתן היום, ט"ז חשון תשע"ד, 20 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: